בינה מלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיינו. בלב המהפכה הזו עומדים מדענים יוצאי דופן שמעצבים את עתיד הטכנולוגיה. אחת מהם היא פרופסור שרית קראוס,מדענית מחשבים פורצת דרך שמקדישה את מרצה לפיתוח מערכות מחשב אינטליגנטיות.
קדריט: עינב לוגסי

האם אי פעם תהיתם כיצד משחקי הווידאו האהובים עליכם מנבאים את המהלכים שלכם? או כיצד אפליקציות ניווט כמו ווייז מספקות עדכונים בזמן אמת? או איך עוזרים דיגיטליים כמו סירי מבינים את הפקודות שלנו?
בינה מלאכותית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו, לרוב מבלי שאנו מודעים לכך. וכל זה קורה הודות למדעני המחשב שעומדים מאחורי הבינה המלאכותית. המדענים יוצרים תוכנות מחשב שיכולות לחשוב, ללמוד ואפילו לפתור בעיות, בדיוק כמו שבני אדם עושים.
לרגל חגיגות יום הולדת שנה ל"מדע וטבע" בחרתי לצלול לעולם המתפתח של הבינה המלאכותית ולהכיר לכם את אחת מחלוצות התחום, פרופסור שרית קראוס (63), מדענית מחשבים בעלת שם עולמי שתורמת רבות להתקדמות הטכנולוגיה והחדשנות הישראלית.

נלחמים נגד רחפנים
פרופ' קראוס, על אילו מחקרים את עובדת בימים אלו?
"תלוי באיזה יום בשבוע את שואלת אותי", היא עונה בחיוך. לצד הרצאותיה במחלקה למדעי המחשב באוניברסיטת בר אילן, לוח הזמנים העמוס שלה כולל שיתופי פעולה רבים עם מדענים שונים מרחבי העולם. "בפרויקט אחד אנחנו מפתחים תוכנה המגינה על עיר ממתקפה של רחפנים, בפרויקט אחר אנחנו מנסים לבדוק כיצד רחפנים אוטונומיים ואנשים יוכלו לעבוד יחד כדי למצוא נעדרים. עוד מחקר עוסק בשליטה מרחוק על מכוניות אוטונומיות בזמני סכנה. אני עובדת על מחקר נוסף בנושא של חקלאות ומים… נושאי המחקרים מגוונים מאוד".
לפעמים נדמה לנו שיש מדען אחד שעובד מאחורי מסך המחשב ומצליח לפתח תוכנה מדהימה שמצילה את העולם, אבל פרופ' קראוס מבקשת להסביר שהמציאות שונה: "במדעי המחשב אנחנו עושים את המחקרים בצוות. בדרך כלל שאלות המחקר הן כל כך קשות, כך שאני לא עובדת עליהן לבד. במהלך השנים היו לי מעל 300 שותפים, וכיום אני עובדת עם שבע קבוצות שונות מכל רחבי העולם", היא מגלה.

מחשבת מסלול מחדש

פרופ' קראוס נשואה לרב פרופ' יצחק קראוס, אמא לחמישה ילדים ומתגוררת בגבעת שמואל. היא מספרת לי שבתור ילדה לא התעניינה במיוחד בתחום המחשבים, אך מעידה על עצמה כי תמיד אהבה מתמטיקה, וכשהייתה בתיכון השתתפה בפעילויות של נוער שוחר מדע. "לתחום מדעי המחשב הגעתי במקרה", היא מפתיעה. "לאחר שסיימתי שירות לאומי, החלטתי שאני רוצה להיות קלינאית תקשורת". מכיוון שפספסה את מועד ההרשמה ללימודים, שרית תכננה לעבוד במשך שנה, ולהירשם ללימודי קלינאות תקשורת בשנה הבאה. אך עצה טובה של אביה שינתה את מסלול חייה: "זה היה בשנת 1979. אבא שלי אמר שמדעי המחשב זה תחום העתיד, ולא חשוב במה אחליט לעסוק – תמיד יהיה לי צורך בכישורים שאלמד בתחום המחשבים. לכן הוא ייעץ לי ללכת ללמוד מדעי המחשב במשך שנה, ואחר כך להתחיל ללמוד קלינאות תקשורת".

איך יראה העתיד?

בשיחה עם פרופ' קראוס אי אפשר שלא להתייחס לפריחה האחרונה בתחום הבינה המלאכותית: מערכות מחשב שמשתמשות במאגר נתונים ענק, לומדות ממנו בעזרת אלגוריתמים שכתבו מדעני מחשב (אלגוריתמים הם סדרת פעולות שעוזרות למחשב ללמוד ולעבד את המידע) וכך יכולות לסייע לבני האדם במשימות שונות. תוכנה פופולרית אחת היא Chat GPT, צ'ט־בוט המוכר בשל תגובותיו המפורטות והרהוטות בתחומי ידע רבים.
האם את חושבת שהמהפך הטכנולוגי שהביאה איתה הבינה המלאכותית הפופולרית הוא טוב?
"אני תמיד חושבת שפיתוח טכנולוגי הוא דבר טוב, אך מי שצריך לדעת איך להשתמש בו הוא האדם. האחריות היא עלינו. אפשר לעשות דברים מדהימים עם בינה מלאכותית ואפשר לעשות גם דברים רעים, כמו בכל טכנולוגיה. הבעיה בבינה מלאכותית היא שלא תמיד רואים את הקשר הישיר בין מה שאנשים עשו ובין הרעה או הטובה שיצאה מזה, לכן אנחנו צריכים להיות קצת יותר זהירים".
כשאני שואלת את פרופ' קראוס איך היא חושבת שייראה העתיד שלנו עם בינה מלאכותית מתפתחת, היא עונה שלמדה כלל אחד: "אף פעם אל תנבאו את העתיד", ומוסיפה סיפור מצחיק שממחיש זאת: "לפני יותר מעשר שנים לימדתי קורס מבוא לבינה מלאכותית, ובו אמרתי שיחלפו עוד הרבה שנים עד שתהיה מערכת מחשב שתצליח לנצח את אלוף העולם במשחק הקופסה 'גו'. עברו רק כמה חודשים מאז שאמרתי את זה, והחברה לפיתוח בינה מלאכותית DeepMind יצאה עם מערכת 'אלפא גו' שניצחה את אלוף העולם…" היא צוחקת. "יש התקדמויות שקשה לצפות, ולכן אני מעדיפה לעשות מחקר ולא לצפות מה יהיה בעתיד".

מחשבים או הדרכה?
איזה יכולות ילדים ונוער צריכים כדי לגדול להיות חוקרים טובים?
"בתחום המדעים המדויקים הרקע במתמטיקה חשוב מאוד. אך עוד תכונה שאנשים לרוב לא חושבים עליה היא היכולת לעבוד בצוות. אם בחור צעיר ישאל אותי מה עדיף לעשות בזמן התיכון – ללכת לעשות קורס במחשבים או להיות מדריך בתנועת נוער, אני אגיד שעדיף להיות מדריך בתנועת נוער, כי זה מפתח את היכולות הבין־אישיות".
לדבריה, המחשבים השתנו רבות במהלך חייה: היא זוכרת איך כשהייתה ילדה המחשבים היו מאוד גדולים ויקרים (ולפעמים יכלו לתפוס חדר שלם!), ורק בעשורים האחרונים המחשבים הביתיים הפכו לזמינים ומהירים. "אבל מה שלא השתנה הוא החשיבות של עבודת צוות", היא אומרת. "זה היה חשוב מאז עבודת הדוקטורט שלי ועד עצם היום הזה". היא מוסיפה שכדאי שלמדענים יהיו גם ערכים טובים. "מדען צריך שיהיו לו ערכים טובים כדי שהטכנולוגיה שהוא מפתח תהיה לטובת האנושות".
היא מסכמת את השיחה ואומרת כי לטעמה "מדעי המחשב זה התחום הכי מעניין בעולם. הסיבה שהתחלתי בו היא בגלל עצה טובה של אבא שלי, אך נשארתי כי אני חושבת שזה תחום מגוון בצורה מדהימה. בכל תחום שאתם מסתכלים עליו אתם רואים שיש צורך במדעי המחשב בכלל ובבינה מלאכותית בפרט. אני שמחה מאוד שבימים אלו אנשים רואים את החשיבות של התחום הזה. עדיין יש הרבה דרך להתקדם, ואני מקווה שההתקדמות הזו תהיה לטובה".
מתוך מגזין מדע וטבע גליון אב תשפ"ג. להצטרפות לחצו כאן