לרגל חגיגות יום ההולדת של "מדע וטבע", אכיר לכם מקום מיוחד שמציל בעלי חיים מסכנת הכחדה: מרכז ההדגרה הארצי גן החיות התנ"כי על שם טוני ועודד אלישר!

המרכז הוקם בשנת 2000 כחלק מפרויקט ארצי לשמירה והשבה לטבע של עופות דורסים שונים הנמצאים בסכנת הכחדה, דוגמת הנשר המקראי, הבז האדום, עיטמים, עיטים ואחרים. הידע הרב שהצטבר בקרב צוות המטפלים אפשר להרחיב את פעילות מרכז ההדגרה ולהדגיר בו גם ביצי זוחלים שונים, כמו צבים, נחשים ולטאות.

ליבת פעילות המרכז היא הדגרתן של ביצי נשר מקראי המגיעות מכל רחבי הארץ, זאת לאחר שנאספו ממרכזי רבייה שונים, כמו חי־בר כרמל, רמת הנדיב, הספארי ברמת גן, הגן הזואולוגי באוניברסיטת תל אביב וכמובן גן החיות התנ"כי, שבו חיים שני זוגות נשרים. נציג של רשות הטבע והגנים אוסף את הביצים ומעביר אותן לידיהם של צוות הטיפול המסור במרכז ההדגרה. מדי שנה מגיעות כעשרים ביצי נשרים ממרכזי הקינון בארץ (כרבע מהן אינן פוריות), ואחוזי הבקיעות מעודדים מאוד!

המרכז שותף למחקרים רבים הנערכים בתחום, שגם הם נעשים במטרה להבין כיצד ניתן להגדיל משמעותית את אוכלוסיות העופות והזוחלים השונים הנמצאים בסכנת הכחדה בארץ ובעולם.

בימים אלה עובר מרכז ההדגרה בגן החיות התנ"כי שדרוג ושיפוץ שלא רק יגדיל אותו, אלא גם יאפשר ליותר מבקרים להיחשף לפעולות השונות הנעשות במרכז ההדגרה ולהכיר מקרוב את סיפורי השימור וההשבה לטבע של הנשר המקראי, הבז האדום ואחרים.

יומן המטפלת- מיכל ארז, מנהלת מרכז ההדגרה הארצי

שמי מיכל ארז ואני מנהלת את מחלקת הציפורים בגן החיות זה 16 שנים. במחלקה אנחנו אחראים על הטיפול בציפורים בגן החיות, בהן התוכים השונים, העופות הדורסים, הציפורים הטרופיות, עופות האגם והביצה ורבים אחרים. ודאי תופתעו לשמוע שבמחלקת הציפורים אנחנו אחראים לא רק על ציפורים, אלא גם על נחשים רבים, ובהם הצפע, השפיפון, האפעה והמטבעון, וגם על צבים רבים (כן, גם צבי האלדברה העצומים שתפגשו במהלך הביקור בגן החיות), ואפילו על קופי הטמרין והמרמוסט הקטנים החיים בביתן החיות הקטנות. העבודה היומיומית שלנו במחלקה מרתקת, ומדי שנה, החל מחודש ינואר, אנו מקדישים זמן רב לעבודה במרכז ההדגרה.

מתחילים כאן > 

לקראת חודש ינואר אני מוודאת כי כל הציוד במרכז תקין וכי אנו יכולים להתחיל לקלוט את הביצים שיגיעו אלינו ממרכזי הקינון ברחבי הארץ. יש לנו קבוצת ווטסאפ משותפת עם אנשי רשות הטבע והגנים, ובה אנו מתעדכנים במצב ההטלות באתרים השונים. כאשר מוטלת ביצה, נציג הרשות יוצא לאסוף אותה ומביא אותה ישר אלינו, אל מרכז ההדגרה. 

איך בודקים ביצה?

אני פוגשת את הנציג במרכז, מקבלת את הביצים שהביא ומתחילה לשקול כל אחת ולמדוד אותה, ואז אני משַקֶפֶת בהתרגשות רבה את הביצה על מנת לבדוק אם היא פורייה: אני לוקחת כל ביצה אל חדר חשוך ומאירה עליה בפנס מיוחד. מייד עם הדלקת הפנס ניתן לראות אם הביצה פורייה וצפוי להתפתח בה עובר נשר או לא. בביצה פורייה נראה רשתות של נימי דם רבים הפרושׂים לאורכה. מדובר באחד הרגעים המרגשים והמרתקים!

ציוצים מתוך הביצה!

את כל הביצים הפוריות והביצים השקופות (שייתכן שהן פוריות) אני מכניסה לאינקובטורים שהטמפרטורות בהם מותאמות לגיל הביצה, באופן המדמה את תהליך הקינון הטבעי. אחת ליומיים אני בודקת כל ביצה, שוקלת אותה ומשקפת אותה על מנת לעקוב אחר התפתחות העובר. לאחר 54 ימים יהיה אפשר להתחיל לשמוע את העובר מצייץ אלינו מתוך הביצה – זה הסימן שרגע הבקיעה מתקרב ובא!

כותבת: מאיה ז׳רמן

קדריט צילום: מיכל ארז

מתוך גיליון אב תשפ"ג, לבקיעה המרגשת של ביצת נשר הצטרפו למגזין מדע וטבע!