בעלי חיים בסכנת הכחדה – כולנו שומעים עליהם מפעם לפעם. זוכרים שהכרנו את צבי השיטים? ומה עם הצב הרך שחי בשמורת החולה? והלווייתן הכחול הענק ששוחה ברחבי העולם? שלושתם בסכנת הכחדה, וכך עוד בעלי חיים רבים  בכתבה הבאה נבין איך בעל חיים מוגדר כמין בסכנת הכחדה, מה האנושות עושה כדי להציל אותם, ונכיר כמה בעלי חיים אסיאתיים שעתידים להיעלם אם לא נפעל בקרוב!

// אלישבע עמינדב

 

לפי דוח מצב הטבע בישראל לשנת 2023, כשליש ממיני העופות ויותר ממחצית ממיני היונקים בסכנת הכחדה. כמו כן, מעל שליש ממיני הפרפרים נמצאים גם הם בסכנה. ואם בישראל מדובר על עשרות מינים, ביבשת אסיה כולה אלפי מינים עומדים בפני איום של הכחדה, ובעולם כולו – הרבה יותר.

המספרים גדולים, והם אכן נשמעים מדאיגים. כדי להבין איך הגענו למצב הזה, צריך לצאת ולחקור מה זה בכלל אומר "סכנת הכחדה", ואיך קובעים שבעל חיים כזה או אחר נמצא בסכנה. ומעל לכול – האם ניתן להציל את בעלי החיים הללו? על כל השאלות האלה נענה ממש עכשיו.

 

יוצאים מאיזון

 

מין בסכנת הכחדה הוא מין של צמח או בעל חיים שמספר פרטיו בטבע ירד לרמה נמוכה כל כך, עד שקיים סיכון ממשי להיעלמותו מהעולם.

הטבע הוא מערכת מורכבת שבה כל היצורים משפיעים זה על זה. לכל מין יש תפקיד חשוב במערכת, וקשרי גומלין עם מינים אחרים. כאשר מין מסוים נמצא בסכנת הכחדה ונעלם מהטבע, הדבר עלול להשפיע באופן משמעותי על המערכת האקולוגית ולפגוע באיזון הטבעי.

כשמין כלשהו נמצא במספרים נמוכים מהרגיל, הוא אינו מבצע כראוי את ה"תפקיד" שלו במערכת. לדוגמה, ציד של נמרי סרי לנקה (תת־מין של נמר המצוי רק בסרי לנקה שמדרום להודו) גרם לצמצום משמעותי באוכלוסייתם, מה שמוביל לגידול באוכלוסיית היונקים – משום שהנמרים כבר אינם טורפים אותם. יונקים נוספים דורשים שטח מחיה נוסף, לכן הם פוגעים בצמחייה ובבעלי חיים אחרים – מה שמשפיע לרעה על שאר המינים שחיים באותו אזור. 

כשמין כלשהו נמצא בסכנת הכחדה, הטבע יוצא מאיזון; ואם המין נעלם לחלוטין מהטבע, או מאזור מסוים – הנזק עלול להיות גדול ובלתי הפיך.

 

צבע אדום בטבע

 

הקביעה איזה בעל חיים נמצא בסכנת הכחדה נעשית על ידי ארגון בין־לאומי בשם "האיגוד הבין־לאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע" (IUCN). מדענים מומחים מכל רחבי העולם אוספים נתונים ומידע על מינים שונים, ומעריכים את מצבם לפי מספר מאפיינים. הם בודקים, למשל, את הכמות של מין מסוים (כמה פרטים נותרו מהמין בטבע?), את התפוצה (באיזה שטח גאוגרפי המין חי, האם בית הגידול שלו מצטמצם או מתרחב?) ואת האיומים על המין (אילו איומים סביבתיים או אנושיים מאיימים על המין?) וכך קובעים אם המין נמצא בסכנה. 

לאחר שהמדענים אוספים את כל הנתונים, הם מסווגים את המין לפי דרגות שונות של סכנת הכחדה – מעין סרגל שנע מהדרגה "ללא חשש לסכנה" עד לדרגה "המין נכחד מן העולם". כלומר, יכול להיות שהמין אינו נתון כלל בסכנה, כמו מיני תיקנים שהכמות שלהם לא מדאיגה אף אחד (אולי חוץ מכל מי שמפחד מג'וקים…) אך אם נמצאו מעט פרטים מאותו מין, הוא ידורג בתור "מין אדום".

ל"מין אדום" יש דרגות שונות של סכנת הכחדה, ותוכלו למצוא דוגמאות לכך אם תחפשו בעלי חיים שונים בוויקיפדיה. ישנן שלוש תת־דרגות מרכזיות:

מצב פגיע (שמסומן באותיות VU)– מין שאוכלוסייתו הצטמצמה ב־30% בתוך עשור, למשל אריה, איגואנה ימית ודוב הקוטב.

סכנת הכחדה (EN) – מין שאוכלוסייתו הצטמצמה ב־50% בתוך עשור, ועלול להיכחד בעוד שני עשורים. ברשימה תוכלו למצוא את עוזניית הנגב, פיל אסייתי ופנדה זנובה.

סכנת הכחדה חמורה (CR) – מין שאוכלוסייתו הצטמצמה ב־80% בתוך עשור, ועלול להיכחד בעוד עשור. ברשימה זו נמצאים, בין היתר, קרנף צר־שפה, אורנגאוטן סומטרי וחורפן אירופי. 

אם המצב חמור אף יותר, המין ידורג כנכחד בטבע (כלומר המין אינו קיים עוד בטבע, אך ייתכן שישנם פרטים שלו בשבי) או כנכחד לגמרי.

 

 

 תקווה ירוקה

האדם נושא במידה רבה באחריות לכך שמינים שונים נתונים בסכנה: ציד, בירוא יערות, זיהום אוויר והרס בתי גידול הם חלק מהסיבות לכך. למזלנו, ישנם אנשים שאינם נשארים אדישים למצב ופועלים לשנות אותו. 

כעת, כשאנחנו מבינים את ההגדרה של סכנת הכחדה, ואיך יצורים מקבלים סיווג מסוים, הגיע הזמן להכיר את הנפשות שפועלות על מנת למנוע מהמינים האדומים להגיע לקצה השמאלי של הסרגל ולהכחדה מהעולם. 

בישראל נוכל למצוא גופים גדולים כמו המשרד הממשלתי להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים החברה להגנת הטבע. הם שומרים על המקומות שבהם בעלי החיים גרים, כי אם היערות והנהרות שלהם נהרסים, הם עלולים להיעלם. ישנן גם עמותות קטנות שפועלות בשדות ממוקדים יותר, כמו עמותת דלפיס שפועלת למען היונקים הימיים. זוכרים את יוליה כלבת הים הנזירית והנדירה, שהגיעה לביקור בארץ בשנה שעברה וריגשה את כולם? בעקבותיה דלפיס יצאו בתוכנית חינוכית להחזרת כלבי הים לישראל.

יש גם שמורות טבע מיוחדות שבהן בעלי החיים יכולים לחיות בביטחון. נוסף על כך, יש אנשים שמטפלים בבעלי חיים שנמצאים בסכנה ומגדלים אותם במקום בטוח עד שהם חזקים מספיק כדי לחזור לטבע. 

עוד דבר חשוב הוא שמירה על בעלי החיים מפני ציד בלתי חוקי. יש חוקים שמגינים על החיות ויש אנשים שאוכפים את החוקים האלה. ולבסוף, אנשי חינוך מלמדים כמה חשוב לשמור על בעלי החיים ולעזור להם להישאר בטוחים בטבע.

 

כמעט ונעלמים

היכרות עם בעלי חיים באסיה שנתונים בסכנת הכחדה!

 

נמר השלג 

מצב שימור: פגיע

נמר השלג, המכונה בפי המקומיים בהרי מרכז אסיה "רוח הרפאים של ההרים", הוא אחד מבעלי החיים החמקנים והנדירים ביותר בעולם. פרוותו העבה מאפשרת לו להסוות את עצמו בנוף הסלעי והמושלג, יש לו זנב ענקי ומפואר שעוזר לו לשמור על שיווי משקל, וכפות עבות ופרוותיות שעוזרות לו לא לשקוע בשלג. כך הוא צד בקלילות איילים, עיזים וכבשים, ואפילו בעלי חיים הגדולים ממנו פי שלושה! 

למרות שנמרי השלג חיים באזורים עם תנאי מחיה לא נוחים במיוחד, בני האדם מהווים את האיום הגדול ביותר להישרדותם. ציידים יכולים למכור נמר שלג באלפי דולרים, ורועי צאן לרוב יתקפו כל נמר שלג שינסה לזלול את העדר שלהם. חוקרים סוברים שרק 3,500 עד 7,000 נמרי שלג קיימים כיום בטבע, אבל אף אחד אינו יודע בוודאות.

 

פיל אסייתי

מצב שימור: בסכנת הכחדה

הפיל האסייתי הוא אחד מבעלי החיים המרתקים והגדולים ביותר על פני כדור הארץ. הוא ידוע בזכות גודלו העצום, חטיו המרשימים והאינטליגנציה הגבוהה שלו. הפילים האסייתיים חיים ביערות באסיה, וניתן למצוא אותם במדינות כמו הודו, סרי לנקה, נפאל, תאילנד ועוד.

למרבה הצער, הפיל האסייתי נמצא בסכנת הכחדה בעקבות ציד, אובדן בתי גידול וסחר בלתי חוקי. אוכלוסיית הפילים האסייתיים הצטמצמה באופן משמעותי במהלך המאה האחרונה, וכיום נותרו רק כ־50,000 פילים בטבע, בעוד שלפני מאה שנה אוכלוסייתם הייתה גדולה פי שניים.

 

 

מתוך גיליון סיוון תשפ"ד,

לעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן