הסוד של הנוקים -תרבות הנוֹק
תרבות הנוק הייתה החברה הראשונה במערב אפריקה שעברה מציד וליקוט ליישובי קבע ולחקלאות, ככל הנראה משנת 900 לפני הספירה.
העקבות הראשונים של תרבות מסתורית זו התגלו בשנת 1928, כאשר חוקרים מצאו כלים ופסלים עתיקים. בשנת 1943 מצא הארכאולוג ברנרד פאג מאות פסלי טרה־קוטה עשויים חֵמר, ושייך אותם לאותה תגלית שהתגלתה 15 שנה קודם לכן. פאג הגדיר את תרבות הנוק ונתן לה את שמה, ושיער שהפסלים שנמצאו היו בערך משנת 500 לפני הספירה.
הממצאים הדהימו את העולם, מכיוון שהפסלים והתנורים שבהם ייצרו אותם העידו על קיומה של תרבות מבוססת, מפותחת ומתקדמת, אשר דורשת יישובים של קבע, חלוקת עבודה והתמחות, ושיתוף פעולה מחוכם. באותם הימים לא שיערו החוקרים שבתקופה ההיא התקיימה באפריקה תרבות כזו.
מהממצאים החומריים עולה כי בסביבות שנת 200 לספירה הצטמצמה במהירות אוכלוסיית הנוק, תרבותה נכחדה והיא נעלמה כליל מהמפה, אבל איש אינו יודע מדוע. יש חוקרים המשערים כי פקד אותה רעב, או שמא היו אלה ניצול יתר של משאבים ושינויי אקלים.
לוחמים ללא חת- ממלכת כּוּש
את כוש כולנו מכירים, הודות לאחשוורוש ולאגדות חז"ל על ימי מלכותו של משה בארץ כוש. הממלכה, שנקראה כמובן על שם כוש בן חם, נכדו של נח, הייתה ממוקמת בסודן של ימינו, ותושביה הם כמובן הכושים.
כוש גבלה במצרים והושפעה ממנה, ואכן, תרבותה ושלטונה מזכירים את תרבות הפרעונים: גם הכושים חנטו את מתיהם, וגם הם בנו פירמידות לקבורה.
הכושים היו לוחמים רציניים, ונודעו בכל האזור בקשתותיהם החזקות ובחיציהם המורעלים. הם לא בחלו גם בהתערבות בנעשה בממלכות הצפוניות להם. ספר דברי הימים (ב, יד) מתאר כיצד יצאו מיליון כושים למלחמה באסא מלך יהודה: "ויצא אליהם זרח הכושי בחיל אלף אלפים ומרכבות שלוש מאות, ויבוא עד מרשה… וייגוף ה' את הכושים לפני אסא ולפני יהודה וינוסו הכושים".
שנים רבות אחר כך, הכושים לא למדו את הלקח והתערבו שוב, הפעם דווקא לטובת המלך חזקיהו, וסייעו עימו לאנשי עקרון שמרדו במלך אשור. סנחריב מלך אשור מתאר במנסרת סנחריב את האירוע וכיצד הביס את המורדים. את המגפה שבאה על האשורים לאחר מכן הוא לא מזכיר שם 🙂.
הכושים אף אחראים לכל מיני המצאות חקלאיות הקשורות לניצול מים באזורם ולהשקיה חקלאית. והשוס הגדול: הם הקדימו את כולנו בשימוש באנטיביוטיקה טטרציקלין, מבלי לדעת שבכך מדובר! הם ניסו ונוכחו לראות ששתיית בירה שהוכנה באופן ובכלים מסוימים מיטיבה עם האנשים, ואימצו את המנהג. הם גם לא היו פראיירים בכל הנוגע למתמטיקה ולגאומטריה, ועסקו בהן לא מעט.
איך נפלה כוש? יש המשערים שהחריב אותה עזנה, קיסר אקסום.
הבהלה לזהב -אימפריית גָאנָה
גאנה העתיקה היא אימפריה מערב אפריקאית שהתקיימה במשך למעלה מאלף שנה, מהמאה השנייה לספירה ועד המאה ה־13, בדרום מזרח מאוריטניה של ימינו ובמערב מאלי. עיקר עושרה בא לה ממכרות הזהב העצומים שלה. הזהב פשוט נשפך להם מהאוזניים!
סוחרים שביקרו בה במאה ה־11 תיארו את עושרו של המלך: "הוא יושב בביתן עצום המוקף בעשרה סוסים המכוסים בכלי זהב, סביבו עשרה מאנשיו אוחזים במגינים ובחרבות מוזהבים, ומימינו בני המלכים של ארצו במלבושים מרהיבים ושערם צבוע בזהב. מושל העיר יושב לפני המלך וסביבו שריו. בפתח הביתן כלבי שמירה, אשר לצווארם עונדים קולרים מזהב ומכסף…"
אימפריית גאנה סחרה עם אירופאים וצפון אפריקאים, וייבאה ספרים, בדים וסוסים בתמורה לזהב, לשנהב ולמלח. לעיתים נדרשו לסוחרים הערבים חודשים של תלאות כדי להגיע לאימפריה ולסחור בה, אבל זה השתלם להם.
כמובן, כשיש לך דברים יפים, אחרים ירצו אותם. לאחר שהדפה תקיפות רבות התעייפה גם גאנה ונחלשה לבסוף, איבדה ממעמדה, ובשנת 1240 נבלעה באימפריית מאלי השכנה… שנשמע עליה מייד.
ניצחון על הבריטים- ממלכת זוּלוּ
מי לא שמע על זולו, ממלכה אמיתית, ועל לובנגולו, המלך הבדיוני של נחום גוטמן? אם יש משהו באפריקה שהפחיד את המעצמות האירופאיות בבולמוס הכיבוש והנישול שלהם את היבשת, אלה לא היו היתושים, שכבודם במקומם מונח, לא הנמרים או האריות, וגם לא הנחשים. היו אלה הזולו אשר גרמו לבריטים לשקשק מפחד.
זולו הייתה ממלכה שחלשה על שטחים עצומים בדרומה של אפריקה, ונוצרה מאיחודם של שבטים רבים וריכוזם הפוליטי, לנוכח האירופים הנוגסים ביבשת.
אכן, תהילתם באה להם ממלחמת הזולו נגד הבריטים, אשר בה הצליח כלי נשק נחות ופרימיטיבי – חניתות – לנצח במלחמה מול צבא מצויד היטב מבחינה טכנולוגית. המיומנות של הלוחמים, אשר הכשרתם החלה כבר בגיל 6, בתוספת אומץ ליבם והטקטיקה הנועזת שנקטו, היא שהנחילה לזולו את הניצחון על הפולש הבריטי, שזלזל ביריבו. תדהמה נרשמה בממלכה הבריטית המעומלנת. הזולו גדלה לאימפריה רבת עוצמה עם מוניטין של אחת שאוהבת להפיל את חיתתה על סביבתה ולא כדאי להסתבך איתה.
אבל לא לעולם חוסן, וגם היא לבסוף הובסה על ידי הבריטים שלא ויתרו לה, חולקה והתמוססה.
כתיבה: הודיה תעשה
בכתבה המלאה בגיליון תמוז תשפ"ד,
לעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן