כולם אוהבים אוכל מהיר. הוא טעים, זמין ומזמין, אבל האם אנחנו באמת יודעים ממה הוא מורכב? יצאנו לבדוק מה מסתתר מאחורי עולם המזון המהיר והמעובד ואיך הוא משפיע על הבריאות שלנו

בפיצרייה בשכונה, במתחם האוכל בקניון או בהזמנה עד הבית – המזון המהיר נמצא בכל מקום. 

האדם המודרני עסוק מכדי לבזבז זמן על הכנת ארוחות, ואין ספק שלחתוך סלט, לאדות ירקות או לבשל סיר קציצות לוקח הרבה יותר זמן מלעמוד בתור להמבורגר שמגיע עם צ'יפס ושתייה. אך רגע לפני שתעמדו בתור הזה – כדאי לדעת כי יש לזה מחירים. ולא רק בכסף.

מה זה בדיוק מזון מהיר?

מזון מהיר (מאנגלית: fast food) הוא שם כולל למזון מעובד שמוכן במהירות. יש הקוראים לו גם "גַ'אנְק פוּד", ובעברית אוכל־זבל או זְלֹלֶת (באנגלית זה נשמע יותר מזמין, לא?)

למרות שכל מזון שזמן ההכנה שלו קצר יכול להיחשב למזון מהיר, המושג הזה מתייחס למזון באיכות נמוכה, שמרכיביו זולים, ערכו הבריאותי נמוך והוא מוגש לכם באריזה חד־פעמית.

לפני שנפתחו מסעדות של מזון מהיר והחלה תעשייה שלמה של מזון מתועש, היו דוכני אוכל־רחוב. דוכני הרחוב מכרו מזון חם וטרי שאנשים היו אוכלים בעמידה במקום או תוך כדי הליכה בשווקים. הדוכנים הללו היו מה שעיצב בהמשך את תופעת המזון המהיר, עם כמה שינויים משמעותיים.

היסטוריה מהירה

המזון המהיר הגיע אלינו מארצות הברית. בשנת 1912 נפתחה לראשונה מסעדת "אוטומט" בניו יורק – קפיטריה שבה הוצגו פריטי מזון מאחורי חלונות זכוכית שנפתחו לאחר הכנסת מטבע. מייד לאחר פתיחת המסעדה היא הפכה ללהיט, ונפתחו מסעדות רבות בדגם דומה בכל רחבי ארצות הברית. רשת מקדונלד'ס המוכּרת החלה לפעול בשנת 1940, והיום היא רשת המזון המהיר הגדולה בעולם. מוצריה הם המזוהים ביותר עם המושג מזון מהיר. במקדונלד'ס אף הגדילו לעשות ופתחו חלון שירות לכלי רכב, כך שאין צורך לצאת מהמכונית כדי לרכוש מזון במסעדה, רק להושיט את היד מהחלון. 

המטבח האמריקאי הוא מעין אוסף של מתכונים מרחבי העולם שעברו תהליך יציאה מקנה מידה הגיוני, הן בגודל והן בטעם. למשל, כשהפיצה היגרה מאיטליה לארצות הברית היא הפכה לשומנית יותר ועסיסית יותר, הגלידה הפכה למתוקה ואוורירית יותר, ובסופגנייה אומנם נוצר חור, אך היא הפכה לצבעונית ומתוקה הרבה יותר. משם הגיע האוכל התעשייתי והמהיר אל כל העולם. גם אל מדינות שדגלו במסורת ארוכת שנים של מזון טבעי ובריא, חלחל עם השנים המזון המהיר.

אז מה בעצם כל כך נורא בג'אנק פוד?

המזון המהיר מכיל לרוב כמות גדולה של קלוריות, שמקורן בעיקר בשומן, כולל שומנים מטוגנים או מזוקקים (כמו בצ'יפס) ושומנים רוויים שמקורם מן החי (כמו בהמבורגר ונקניקיות תעשייתיות). בנוסף, המזון המהיר מכיל לעיתים קרובות כמויות גדולות של סוכר לבן או סירופ תירס עתיר פרוקטוז, המשמשים בעיקר בחטיפים ובמשקאות ממותקים.

מזונות אלה נחשבים ל"אוּלְטְרָה־מעובדים" – מוצרים הכוללים רשימת מרכיבים ארוכה שקשה למצוא במטבח הביתי, כמו תוספים תעשייתיים המשפרים את הצבע, המרקם והטעם. ברשימת הרכיבים נראה לרוב מילים ארוכות ולא מוכרות לצד אותיות באנגלית ומושגים כמו "משפרי טעם" או "צבע מאכל". 

מזון זול – מחיר יקר

אז למה החברה המערבית בכל זאת צורכת כל כך הרבה מזון מהיר ומעובד? הנה כמה סיבות:

1. חומרי הצבע, הטעם והריח, לצד השומן ותבלינים כמו סוכר ומלח, גורמים לנו לאכול כמויות גדולות יותר מכפי שאנחנו באמת צריכים.
2. הזמינות והמיידיות של המזון האולטרה־מעובד מעודדת צריכת מזון "על הדרך", בעמידה, תוך כדי צפייה במסכים או בדרכים, ולא כחלק מארוחה מסודרת.
3. מהלכי שיווק ופרסום עצומים, הכוללים שימוש באנשים מפורסמים ובסיסמאות כמו "טעם החיים" או "טבעי שלא תשלוט בעצמך", מעודדים צריכה של מזון ושתייה מתועשים. 
4. התייעלות הייצור, ההובלה וההפצה לחנויות הביאה לכך שבמקרים רבים מזון אולטרה־מעובד יהיה זול יותר לרכישה ממזון טרי ובריא.

מה זה עלול לעשות לנו? 

אנחנו כבר יודעים היום שמזון מהיר ומעובד אינו בריא לגוף שלנו, אבל לא לגמרי יודעים למה. הבה נבין אילו סוגי מזון יש. בעולם נוהגים לחלק את המזון לארבע קבוצות עיקריות:

1. מזון טבעי – מזון בצורתו הגולמית או הטבעית, כמו ירקות, פירות, ביצים או בשר, שעברו רק תהליכים בסיסיים כמו חיתוך, שטיפה, הקפאה או טחינה.
2. מרכיבי בסיס – חומרים שמוסיפים לבישול, כמו שמן, מלח, סוכר ותבלינים, שנמצאים כמעט בכל מטבח.
3. מזון שבושל בבית או במסעדה – כאן נכללים המאכלים שהכנתם בעצמכם או שבושלו ממרכיבים טבעיים, כמו מרקים ביתיים, קוסקוס, קציצות, ירקות מבושלים או שניצל ביתי.
4. מזון אולטרה־מעובד – מזון שמקורו ברכיבים שעברו עיבוד תעשייתי, כמו חטיפים, משקאות ממותקים, מנה חמה או מאכלים קפואים שמחממים במיקרוגל. למזון הזה מוסיפים חומרים מיוחדים שלא תמצאו במטבח הביתי, כמו צבעי מאכל, משפרי טעם או חומרים משמרים ששומרים על המזון לאורך זמן. 

כתיבה: שרה בן אשר

להמשך הכתבה ולעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן