אולי תהיתם פעם איך ישראל הקטנטנה, חצי סיכה על מפת העולם, הפכה למעצמת טכנולוגיה והמצאות? בכל העולם מכירים את "המוח היהודי" ואת ישראל כמרכז של רעיונות מבריקים, וידוע שיש בה יותר חדשנות ביחס לגודל האוכלוסייה מכל מקום אחר בעולם.

אז איך זה קורה? ובכן – זה שילוב של כמה דברים: ראשית, הישראלים אוהבים ללמוד, במיוחד מדעים ומחשבים, והמדינה משקיעה במחקר. שנית, ישראל היא כור היתוך של תרבויות – אנשים ממקומות שונים המביאים רעיונות מגוונים, והשילוב ביניהם יוצר יצירתיות. בנוסף, השירות הצבאי וההתנדבותי מקנה יכולות כמו מנהיגות, עבודה בצוות ופתרון בעיות. ויש גם משהו באופי של הישראלים: הם לא מפחדים לנסות מהר, ואם הם נכשלים – לומדים מזה וממשיכים הלאה. כישלון הוא רק עוד צעד בדרך להצלחה.

בואו ונראה כמה דוגמאות להמצאות ישראליות מקוריות – גם טכנולוגיות, אבל ממש לא רק!

פתיתים
מי לא אוהב פתיתים? המאכל הטעים הזה נולד בישראל בתקופת הצֶנַע, תקופה שבה היה מחסור באוכל, ובמיוחד באורז, שהיה ממצרכי היסוד של העולים מארצות המזרח. ראש הממשלה דאז, דוד בן־גוריון, ביקש למצוא פתרון עבור העולים החדשים והמשבר הכלכלי במדינה הצעירה. אויגן פרופר, ממקימי חברת "אֹסם", קיבל השראה ממאכל יהודי מסורתי בשם "פארפלעך", והמציא את הפתיתים! בהתחלה הם נראו כמו אורז וכונו בפי העם "אורז בן־גוריון", ואחר כך זכו לשלל צורות מעניינות שהתחילו לככב בצלחות הישראליות. הפתיתים הצנועים שהתחילו כפתרון זול וזמין, התפשטו בעולם, וניתן למצוא אותם אפילו במטבחים של מסעדות יוקרה! שם הם מכונים בדרך כלל בשם "קוסקוס ישראלי".

עגבניית שרי: מלכת הסלט הקטנה והמתוקה

נכון, נכון, העגבנייה היא אמריקאית ילידית ולא הייתה בימי אבותינו. צודקים. אבל באמריקה הייתה עגבניית הבר, ואילו עגבניית השרי המודרנית והאהובה היא פיתוח של שני מדענים ישראלים: פרופסור נחום קידר ופרופסור חיים רבינוביץ' מהאוניברסיטה העברית. הם רצו לפתח עגבנייה שתתאים לגידול באקלים החם של ישראל, ושתהיה טעימה, יפה ותישמר טרייה לאורך זמן. רשת חנויות בריטית חיפשה בדיוק כזו, ואחד המדענים שעבד שם, שהיה גם ציוני נלהב, פנה לקידר ולרבינוביץ' וביקש מהם לנסות לפתח את העגבנייה המושלמת. השניים התחילו לעבוד במרץ, וההשקעה השתלמה: הם פיתחו זן קטן ומתוק שנשמר לאורך זמן, והגרגירים שלו סודרו יפה בשני טורים לאורך הגבעול, מה שהפך אותו לנוח לאריזה. משם הוא הפך ללהיט בארץ ובעולם! למעשה השרי הצליחה כל כך, שהפיתוח הזה הביא לאוניברסיטה הכנסה גדולה יותר מכל שאר ההמצאות שלה יחד. מאז פותחו עוד עשרות סוגים של עגבניות שרי: צהובות, כתומות, מנומרות – אבל הפיתוח הישראלי ממשיך להיות חשוב, משפיע (וטעים!) בכל העולם.

קפסולה אנדוסקופית: מצלמה קטנטנה לטיול בתוך הגוף

דמיינו גלולה עם מצלמה זעירה שאתם בולעים, והיא מצלמת את מערכת העיכול מבפנים! זוהי "קפסולה אנדוסקופית" (PillCam), המצאה ישראלית גאונית. הרעיון נולד ממפגש בין מהנדס אלקטרואופטיקה ומדען טילים לבין שכנו, רופא גסטרואנטרולוג (מומחה למערכת העיכול). הם פיתחו קפסולה שגודלה כגודל גלולת ויטמין גדולה, והיא מכילה מצלמת וידאו זעירה, מקור אור, סוללה ומשדר. המטופל בולע אותה, והיא מתחילה במסע מופלא בתוך מערכת העיכול, ומצלמת אלפי תמונות ברורות. התמונות האלה משודרות לחיישנים שמודבקים על גוף הנבדק, ונשמרות במכשיר הקלטה קטן. בזכות ההמצאה הזאת, רופאים יכולים לראות מקומות שבקושי היה אפשר לאבחן בעבר בלי התערבות כירורגית או בדיקות לא נעימות. זה שינה לחלוטין את הדרך שבה מאבחנים מחלות מסוימות במערכת העיכול, והציל חיים רבים.

דיסק־און־קי: כל המידע שלנו בכיס הקטן

תשאלו את ההורים שלכם, הם בטח זוכרים תקופה לא כל כך רחוקה שבה היה מאוד מייגע להעביר קבצים ממחשב למחשב. ההתקנים שהשתמשו בהם אז, למשל דיסקים או דיסקטים, היו מגושמים ולא אמינים, והכילו מעט מאוד מקום למידע. אבל אז הגיע גיבור ישראלי קטן ושינה את הכול: הדיסק־און־קי (disk on key – דיסק־מחזיק־מפתחות), או בשמו העברי התקני: הֶחְסֵן נייד.

הסיפור מתחיל עם דב מורן, ממציא ויזם ישראלי. יום אחד הוא היה אמור להציג מצגת חשובה מאוד בכנס גדול. הוא הכין הכול, הגיע למקום, ו… אבוי! המחשב שלו פשוט לא עבד! ומה הכי גרוע? לא היה לו גיבוי של המצגת בשום מקום אחר. הוא נתקע מול כולם ולא היה יכול להראות שום דבר. דמיינו את ההרגשה!

אבל דב מורן לא נתן לתקלה הזאת לייאש אותו, ובמקום להתעצבן, החליט: "אני לא רוצה להגיע יותר לשום מקום בלי שהמידע שלי איתי, בכיס!". אמר – ועשה: הוא המציא התקן אחסון קטן שאפשר לשמור בו המון קבצים – מצגות, מסמכים, תמונות, שירים – ולחבר אותו בקלות לכל מחשב באמצעות חיבור USB. ולמרות שבהתחלה היו רבים שאמרו לו שזה רעיון יקר מדי ולא נחוץ שבכלל לא יעבוד, דב מורן האמין בהמצאה שלו ולא ויתר. בתוך כמה שנים היה הדיסק־און־קי למוצר שנמצא כמעט בכל בית ומשרד, ושינה לחלוטין את הדרך שבה משתפים מידע דיגיטלי – לפחות עד שהגיע עידן האחסון בענן.

כתיבה: הודיה תעשה

להמשך הכתבה ולעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן