אנחנו מכירים את מגילת אסתר ומגילת רות, אך האם ייתכן שיש מגילה נוספת שנשארה חבויה בין דפי ההיסטוריה? 

בואו נצלול אל מרתפי הספרייה, שם תמצאו מגילה עתיקה שמספרת על המרד, הניצחון והניסים הגדולים. סיפור חנוכה, קצת אחרת 

ילדים שמתחבאים במערות ודרך משחק מצליחים להסתיר את המרד הדתי הגדול נגד השלטון, לוחמים עזי נפש שיוצאים עם נשק קל בלבד ותפילה בפיהם נגד צבא גדול ומאורגן, פילי מלחמה וניסים גלויים כמו כד קטן שהספיק לשמונה ימים – סיפור חנוכה הוא אחד הסיפורים היותר מלהיבים ומעוררי ההשראה בהיסטוריה היהודית. 

אבל מאיפה בכלל אנחנו יודעים עליו? בשונה מחגים אחרים, כמו פורים למשל, החג הזה אינו מוזכר בתורה, ולא נכנסו לתנ"ך ספר או מגילה שמספרים לנו את סיפור הנס. 

הסיפור המוכר לכולנו על נס חנוכה מופיע בקצרה ממש בגמרא ובספרות חז"ל, וכן במקורות היסטוריים נוספים, שחלקם מעט שנויים במחלוקת.

אבל האם ידעתם שיש ספר נוסף, שבעבר היה נפוץ מאוד בין קהילות יהודיות בכל רחבי העולם, והיום אנחנו כמעט לא מכירים אותו? 

הכירו את "מגילת אנטיוכוס". 

המגילה אומנם לא נכנסה לתנ"ך, אבל היא דומה מאוד למגילות האחרות: היא מחולקת לפרקים ופסוקים, ואף כוללת את טעמי המקרא, שמהם אנחנו יכולים ללמוד שכנראה היו קהילות שממש קראו בה בבתי הכנסת – קרוב לוודאי בשבת של חג החנוכה.

זוכרים איך מתחילה מגילת אסתר? אם כן, תראו שיש דמיון רב בין המגילות:

"ויהי בימי אנטיוכוס מלך יוון… בשנת עשרים ושלוש למלכותו… ויקרא לכל שריו ועבדיו ויאמר אליהם: הידעתם עם היהודים היושבים בירושלים… ואת דתי המלך אינם עושים…

לכן בית ישראל חיכו ליום הזה בחמישה ועשרים לחודש כסלו לעשות ימי משתה ושמחה ולשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".

מגילה מסביב לעולם 

במקור נכתבה המגילה בארמית, שהייתה אז השפה הנפוצה בארץ ישראל ובבבל, אבל מהר מאוד היא תורגמה גם לשפות אחרות. רב סעדיה גאון היה כנראה הראשון שתרגם אותה – לערבית. אחריו הצטרפו מתרגמים נוספים, והיא תורגמה לעברית, לספרדית ולשפות רבות אחרות, ואפילו למהארטית – אחת השפות העיקריות בהודו.

וכך ילדים ומבוגרים יהודים ברחבי העולם, גם אלה שלא ידעו ארמית, יכלו לקרוא ולהכיר את סיפורם של אבותיהם החשמונאים ומלחמתם הניסית ביוונים שניסו לטמא את המקדש ולעקור את התורה והמצוות.

בספרייה הלאומית שמורים כתבי יד רבים ונדירים של המגילה, שנקראת לפעמים גם "מגילת בית חשמונאי", "מגילת חנוכה" או "מגילת מתתיהו". 

העותקים הראשונים שיש בידנו הם בעיקר מספרד, שהייתה אחד המרכזים היהודיים הגדולים בעולם, מאיטליה ומארצות שממזרח לארץ ישראל. אבל אז הומצא הדפוס, והמגילה פרשה כנפיים והגיעה כמעט לכל מקום בעולם. בקהילות מסוימות היא אפילו צורפה לסידורים ולחומשים.

אז מה הסיפור? 

הדבר המעניין ביותר במגילת אנטיוכוס הוא שהיא מספרת גרסה שונה מעט מסיפור נס החנוכה המוכר לנו היום.

על פי המגילה, שר הצבא של אנטיוכוס, נִיקָנוֹר, מגיע לירושלים, הורג את יהודֶיה ומטמא את בית המקדש. על היהודים הנותרים מוטלות גזרות קשות נגד שמירת השבת, קידוש החודש וברית מילה, והמגילה מספרת בפרוטרוט על גבורתם של נשים וגברים, צעירים וזקנים, שהקריבו את עצמם למען קיום המצוות האלה בסתר.

הגיבור במגילה הוא יוחנן, בנו של מתתיהו הכהן. יוחנן מגיע לירושלים ומצליח להתנקש בניקנור בעזרת חרב המוסתרת בבגדו. אבל אנטיוכוס לא מוותר כל כך מהר. הוא שולח שר צבא חדש, אכזרי עוד יותר – בַּגְרִיס. 

בקרב הראשון החשמונאים מנצחים גם אותו, אבל הוא חוזר שוב, עם כוחות מתוגברים הכוללים גם פילים משוריינים. בקרב הזה נהרג יהודה המכבי, שעד אז הנהיג את צבאות החשמונאים, ואת מקומו תופס אביו הזקן מתתיהו. גם אלעזר אחיו נהרג בקרב על ידי אחד הפילים המשוריינים. 

אבל הסוף הוא אותו סוף שאנחנו מכירים היטב: ניצחון המעטים את הרבים, האור מול החושך. החשמונאים מנצחים, בגריס נהרג ואנטיוכוס בורח. בניו הנותרים של מתתיהו נכנסים למקדש ההרוס, משקמים אותו, מוצאים פך שמן עם כמות שמן המספיקה רק ליום אחד… והשאר היסטוריה. חנוכה שמח!