הידעתם שבתוך הארנק שלכם מסתתר פריט היסטורי בן יותר מאלפיים שנה? נשמע מוזר, נכון? פתחו רגע את הארנק, הוציאו מטבע של שני שקלים והסתכלו עליו טוב־טוב. רואים את הרימון החרוט עליו? וצמד הקרניים דמויות השופרות? הציור הזה הוא לא סתם קישוט – הוא לקוח ממטבע עתיק מאוד, מתקופת החשמונאים!
איך קרה שסמל קטן ממטבע קדום הגיע עד לכיס שלנו, ולמה בכלל החשמונאים התחילו לטבוע מטבעות? לכבוד חג החנוכה המתקרב, ניסע אחורה בזמן לתקופת ימי בית חשמונאי. מייד נצלול לסיפור מרתק על חירות, אמונה – וכמובן, על כלכלה.
הסיפור החשמונאי
לפני יותר מאלפיים שנה, שלט בארץ ישראל מלך בשם אנטיוכוס הרביעי. הוא רצה שכל היהודים יתנהגו בדיוק כמו היוונים – יפסיקו לשמור שבת, יפסיקו ללמוד תורה, ואפילו לא יערכו ברית מילה לתינוקות!
אבל אז קם אדם אמיץ בשם מתתיהו החשמונאי, מעיר קטנה בשם מודיעין. הוא קרא לבניו ולכל מי שלא הסכים לוותר על הזהות היהודית, והחל במרד אמיץ. יחד הם נלחמו נגד צבאו החזק של אנטיוכוס, ניצחו, טיהרו את בית המקדש – והדליקו בו מחדש את המנורה עם פך השמן הקטן שכולנו מכירים. אבל כאן לא נגמר הסיפור. אחרי הניצחון, קמה בארץ ישראל ממלכה יהודית עצמאית – ממלכת החשמונאים. ואז, בפעם הראשונה בהיסטוריה, יכלו היהודים להטביע מטבעות משלהם תחת שלטון יהודי עצמאי!
יוצאים לחירות
השליט הראשון מבית חשמונאי שטבע מטבע היה כנראה יוחנן הורקנוס הראשון. הוא טבע מטבעות מאָרָד – מתכת חומה־אדמדמה. על המטבעות מופיעה כתובת בכתב עברי קדום: "יוחנן הכהן הגדול וחבר היהודים", ובצידו השני של המטבע מופיעים סמלים מיוחדים, כמו צמד קרני שפע שביניהן רימון. הסמלים האלו היו ההשראה למטבע ה"שנקל" המודרני שלנו היום.
נקפוץ קדימה בשושלת החשמונאים ונגיע למתתיהו אנטיגונוס השני, האחרון לשליטי בית חשמונאי. על פני המטבע שטבע מופיעה מנורת שבעת הקנים, ממש כמו זו שבבית המקדש, ועל גבו – שולחן לחם הפנים. הדפס זה היה ההשראה לאיור על גבי מטבע עשר האגורות שיש לנו היום בארנק, וכמובן, גם לסמל המדינה.
אבל למה מטבעות קטנים הם סיפור כל כך גדול? כי להטביע מטבע משמעו לשלוט בכלכלה המקומית, לקבוע את ערכו של הכסף ולהחליט אילו סמלים, שפה וערכים חשובים לך. על המטבעות של החשמונאים הופיעו סמלים של שפע, אמונה וחיבור למקדש, ואלה סיפרו סיפור של גאווה לאומית. גם היום, כשאנחנו מסתכלים על השקל ועל הסמלים שעליו, אנחנו רואים המשך ישיר של אותה חירות קדומה, כאן בארץ ישראל.
להמשך הכתבה ולעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן