בני האדם נחשבים ליצורים די מוגבלים ודלים בכל הנוגע לריפוי. אם אצבע נקטעת, אין סיכוי שתצמח
אחת חדשה, ואפילו ניתוח לא מבטיח חזרה לתפקוד מלא. לא מאמינים לי? תשאלו נגרים. לעומת זאת,
יש בעלי חיים שמסוגלים לחדש איברים שלמים! התופעה נקראת רֵגֵנֵרַצְיָה – תהליך של החלפה או
שיקום של תאים, רקמות, איברים ואפילו חלקי גוף שלמים, והחזרתם לתפקוד מלא.
כך למשל, כאשר לטאה מנתקת את זנבה כאסטרטגיית בריחה מפני טורף, הזנב הקטוע ממשיך
להתפתל ולנוע במטרה להסיח את דעת הטורף, ובהמשך זנב חדש יצמח ויופיע. חיה נוספת ממחלקת
הדו־חיים, הסלמנדרה, מסוגלת לחדש גפה שנקטעה – תאים מצטברים סביב הפצע במקום הקטיעה,
ומתחילה צמיחה מחדש של הרקמות. למעשה, היא יודעת להצמיח מחדש לא רק גפיים אלא גם איברים
פנימיים – אפילו לב! ומה עם יונקים? איילים, למשל, מצמיחים מחדש בתוך מספר חודשים את קרניהם,
שיכולות להגיע למשקל של 30 קילוגרמים! והם לא היחידים. בהמשך נכיר עוד כמה דוגמאות לחיות עם
התכונה הנפלאה הזו, אך לפני כן ננסה להבין – איך זה בכלל קורה?

מדענים גילו שההבדל העיקרי בינינו ובין בעלי חיים המסוגלים לבצע רגנרציה, כמו הסלמנדרות, טמון
ביכולת לייצר תאים מיוחדים בשם "בְּלַסְטֵמָה", שמסוגלים להתמיין במהירות לכל סוג של רקמה.
כאשר איבר של בעל החיים נקטע, הפצע במקום הקטיעה מגליד. לאחר מכן מתחילים להצטבר בַמקום
תאי הבלסטמה. בנקודה זו מתחיל השלב השני: פיתוח מחדש של האיבר. בשלב זה, גֵנים מאותתים
לתאים להתחיל להתמיין, וחלקי האיבר השונים מתפתחים. תאי הבלסטמה מתרבים במקום הפגיעה
ובונים מחדש את הרקמות: העור, השרירים, העצבים והעצמות. התוצאה הסופית היא איבר שנראה
ומתפקד באופן זהה לזה שאבד, בדרך כלל ללא כל רמז לכך שהוא נוצר לאחרונה. מדהים, לא?
ביניים: למה לא אנחנו?
רוב היונקים, כולל בני האדם, אינם יוצרים את המבנה המופלא הזה. מערכת הריפוי שלנו מוגבלת,
ומסתמכת על תאי גזע בוגרים – תאי גוף שיכולים להתמיין לסוגים שונים של תאים, מתאי עור ועד תאי
עָצָב – שמצליחים לתקן רק את הרקמה הספציפית שבה הם נמצאים. לדוגמה, תא גזע בוגר במח העצם,
שמייצר תאי דם, יוכל להפוך לתא דם אדום, לתא דם לבן או לטסית דם, אך לא יוכל לחרוג מתפקידו
ולהפוך לתא שריר.
התעלומה האמיתית צצה כאשר מגלים עובדה מפתיעה במיוחד: כשסלמנדרות מגדלות מחדש רגל או
זנב, הן בעצם משתמשות באותה “תוכנית בנייה” שהגוף שלהן השתמש בה כשהיו עוברים קטנים בבטן
של אימא סלמנדרה. וגם אצלכם זה קרה! כבר בבטן של אימא שלכם הגוף ידע בדיוק איך לבנות ידיים
ואצבעות. ואילו הייתה נוצרת פגיעה קטנה בעור – הוא היה יכול להחלים בלי להשאיר אפילו צלקת אחת.
אבל כאן מגיע הטוויסט: אצל הסלמנדרה היכולת המדהימה הזו נשארת גם אחרי שהיא נולדת וגדלה. אז
למה אצלנו לא? שאלה מצוינת!
קיימת תיאוריה מרתקת המספקת הסבר מפתיע: מדענים משערים שחיות בעלות רמת חסינות גבוהה,
כמו יונקים וציפורים, "ויתרו" על יכולת לגדל מחדש רגליים או אצבעות, וזאת כדי למנוע התפתחות
גידולים סרטניים. התהליכים המולקולריים שמשמשים ליצירת איבר חדש באמצעות תאי גזע דומים
לאלה של התפתחות גידולים סרטניים, לכן הגוף "ויתר" על היכולות הללו – לא מדובשך ולא מעוקצך.
עם זאת, מדובר בהשערה מחקרית ולא במסקנה מוכחת, ומדענים מנסים להבין איך בעלי חיים מסוימים
מצליחים להפעיל שוב את תוכניות הבנייה של הגוף שלהם אחרי פציעה. אם יצליחו להבין את הסוד
הזה, אולי יום אחד נוכל לעזור לגוף האדם לרפא פצעים בצורה חכמה יותר – ואולי אפילו לחדֵש רקמות
שנפגעו.

טריטון
גיבור רטוב
בעוד הלטאה מסתפקת בהצמחת זנבה מחדש, הטְרִיטוֹן, דו־חי ממשפחת הסלמנדרות שהוא גיבור רטוב
של ממש, לוקח את הרגנרציה לקיצוניות מדהימה: הוא מסוגל לשקם גפיים שלמות, לסתות, רקמת מוח,
חלקים מהעין – כן, כולל העדשה – ואפילו נזקים ללב!
והדבר הכי מטורף? כל הריפוי העצמי הזה נעשה בלי להשאיר אפילו צלקת קטנה. המדענים משתגעים
לגלות איך הוא מצליח "לכבות" את תהליך הצילוק, ואיך צבר התאים המיוחד שלו, הבלסטמה, מקבל
פקודה מדויקת לבנות מחדש איבר שלם, מושלם, כמו חדש. מדובר ביכולת שנראית כרגע כמו קוד סודי,
שיום אחד, כשנבין אותו, אולי יעזור גם לנו.
כוכב־ים
מחֵלק לשלם
כוכבי־הים מסוגלים לגדל מחדש את זרועותיהם לאחר פגיעה, וכאשר הם מותקפים על ידי טורף, הם
יכולים אפילו להשיל זרוע כטכניקת בריחה – ביי! אבל למעשה זה הרבה יותר מכך. מכיוון שרוב איבריהם
החיוניים נמצאים בזרועות, כוכבי־ים מסוימים יכולים לגדל גוף חדש שלם, או כוכב־ים חדש לגמרי, מחלק
קטוע של זרוע המכיל חלק מהגוף המרכזי. תופעה זו מנוצלת גם לרבייה אל־זוויגית, הנקראת ביקוע:
כוכב־הים יכול להתחלק לשניים, וכל חלק משלים את האיברים החסרים שלו ליצירת כוכב־ים חדש הזהה
גנטית לכוכב הים המקורי. מדהים! איך הם לא מתבלבלים מי זה מי באלבום המשפחתי? נפלא ממני ��.
הידרה
קרדיט: הודיה תעשה
להמשך הכתבה ולעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן