במרכז "כלבבי" ביצהר יש שמונה עובדים לא רגילים: ריץ', אלוורה, פיקה, נענע, חמסה, מייפל, סולת ושי מחכים מדי בוקר לבאים בשער המרכז עם חיוך גדול וזנב שמתנועע מצד לצד בהתלהבות. השמונה הללו הם בעצם כלבים טיפוליים, ומי שמובילה אותם ומנהלת את המרכז היא אלומה פישר (33), כלבנית טיפולית מוסמכת.
אלומה פתחה את המרכז לפני שלוש שנים, וכיום מגיעים אליו ילדים ובני נוער ולפעמים גם מבוגרים. "אנחנו בונים תוכניות לאוכלוסיות שונות, כי בסופו של דבר כלבנות טיפולית עוזרת לכולם ונוגעת לכל אחד", אומרת אלומה.
מלבד כלבים טיפוליים, בעלי חיים שונים יכולים לעזור לחזק את החוסן הנפשי של בני אדם. לדרך הטיפול הזו יש שם מיוחד – זוֹאוֹתֵרַפְּיָה, כלומר טיפול באמצעות חיות. בתחום הזואותרפיה נעזרים בזמן הטיפול בבעלי חיים, כמו כלבים, סוסים, ארנבים, אוגרים ואפילו דולפינים.
הפעם נכיר לעומק את עולמות הכלבנות והרכיבה הטיפולית, ונראה איך קשר משמעותי בין בן אדם לבעלי חיים יכול להשפיע עלינו לטובה.
כלב – כולו לב
כבר כשהייתה ילדה, אלומה מאוד אהבה בעלי חיים. היא גדלה בקיבוץ והייתה הולכת לטפל בעגלים שברפתות, היא יצאה לטייל עם הכלבים של השכנים, ואפילו גידלה ראשנים בבית. כשבגרה עשתה תואר בחינוך ולמדה הנחיית הורים, ועבדה כמה שנים בעולמות החינוך והטיפול. אבל בכל זאת הלב שלה הרגיש שהיא צריכה למצוא מקום חדש שבו היא תוכל לשלב בין אהבת ילדותה ובין הניסיון המקצועי שרכשה.
היא שמעה על תחום הכלבנות הטיפולית והתרגשה מאוד. אלומה החליטה להפוך לכלבנית בעצמה, וגם הקימה את המרכז המיוחד שבו מתרוצצים מדי יום שמונת הכלבים הטיפוליים (וגם צ'יפופו, כלב השמירה הנאמן).
"כלב הוא חיה רגשית. השם שלו מורכב מהאותיות כ-לב – כולו לב", אומרת אלומה. "ה' ברא את הכלב בצורה כזו שהוא רואה בן אדם והוא יודע מה הוא מרגיש. אני יכולה עכשיו לשבת ולדבר איתך ולחייך, וייראה כאילו כיף לי, אבל את לא תוכלי לדעת שאני בעצם מרגישה עצובה או שאני בלחץ או בחרדה, למשל בגלל המלחמה – אבל הכלב כן יודע. לא משנה אם אני אשב ואיראה הכי נינוחה ונעימה – הוא יקלוט את הרגשות שלי".
איך התכונה הזו יכולה לעזור לטפל באנשים?
"הכלב הוא כמו מראה, משקף לי מה אני מרגישה. הוא לא עצוב אם אני עצובה, אלא הוא מסמן לי – אלומה שימי לב, את משדרת רגש לא נעים, עובר עלייך משהו. אני אתן לך דוגמה לתרגיל שאני מאוד אוהבת להדגים, שבו אני מלמדת את הכלב לזחול מתחת לאיזשהו מקל. אם אני מבקשת מהכלב לזחול כשאני חווה רגש לא נעים, למשל לחץ, תסכול או כעס – הכלב לא יזחל. אבל ברגע שאני משנה את המחשבה וחושבת על משהו חיובי וטוב – ממש כמו בקסם, הכלב זוחל ועובר את המסלול".
איך מצליחים לשנות ברגע את המחשבה?
"הטריק שלי הוא לחשוב על הדבר שהכי משמח אותי, וזה שוקולד", אומרת אלומה בחיוך, "רק תביאי לי חבילת שוקולד ויעלה לי חיוך. זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם. ככה אני מצליחה, אפילו לכמה שניות, לעבור למחשבה טובה.
"לפעמים כשהילדים עובדים במרכז עם הכלבים הטיפוליים, אני מבקשת מהם לעצור רגע, כי אני רואה שהם כועסים או מתוסכלים, והילדים מסתכלים עליי ושואלים איך אני יודעת, כי הם לאו דווקא הפגינו את הרגש הזה בגלוי. אני אומרת להם: 'הסתכלתי על הכלב, והוא סימן לי שאתם כנראה חווים רגש לא נעים'. באותו רגע אנחנו עוצרים ולומדים דרכים חדשות להתמודד עם הקושי".
קפיצת מדרגה
אלומה מספרת לי שהמטרה של הכלבנות הטיפולית היא לא להפוך להיות מאלף כלבים או ללמוד על עולם הכלבים, אלא לשפר את איכות החיים ולרכוש כלים שעוזרים להתגבר על כל מיני קשיים שיש לנו בדרך.
"לכל אחד מאיתנו יש חוזקות, אבל יש לנו גם חולשות – דברים שאנחנו רוצים להשתפר ולהיות יותר טובים בהם", היא מסבירה. "למרכז מגיעים ילדים שחווים כל מיני מורכבויות, למשל ילדים שיש להם קשיים חברתיים, קשיים בוויסות רגשי, ביטחון ודימוי עצמי נמוכים, או ילדים שיש להם פחדים וחרדות. אנחנו רוצים לחזק אותם. בהתחלה אנחנו מגדירים מטרה טיפולית, כל אחד מגדיר מה הוא רוצה להצליח לעשות ביומיום שלו, והתפקיד שלי ושל הכלבים הטיפוליים הוא לעזור להם לעבור תהליך משמעותי ולחוות חוויות של הצלחה בחיים האישיים".
כשאלומה נפגשת עם הבאים למרכז היא מתחילה בשיח רגשי ובונה תוכנית אישית למטופל. "לאחר מכן אני בוחרת מה נעשה עם הכלב. אנחנו לא סתם מקפיצים את הכלב או אומרים לו לזחול, לתרגילים שאנחנו עושים עם הכלבים יש משמעות. אנחנו רוצים שהילד יעבור תהליך שישפיע עליו לטובה לטווח ארוך כדי שיוכל להתמודד בכוחות עצמו עם הקושי, כי כשמסיימים את העבודה במרכז, הכלב הטיפולי לא הולך איתם הביתה".
תוכלי לספר על תרגיל שילדים עושים עם הכלבים הטיפוליים?
"אחד התרגילים האהובים על הילדים הוא להקפיץ את הכלב דרך חישוק. אבל הרבה אנשים לא יודעים שהמקום הכי פחות בטוח עבור כלבים הוא באוויר. הרי כלב הוא לא חיה שעפה או מטפסת על עץ, כלב מרגיש ביטחון וחוזק כשהוא על הקרקע. כשאני מבקשת מכלב לעבור מכשולים ולקפוץ דרך חישוק, אני בעצם מבקשת ממנו לצאת מאזור הנוחות שלו ולסמוך על הגוף שלו. אולי גם להיכשל ולהבין שזה בסדר.
"גם אנחנו חווים כישלונות ביומיום שלנו, ובעקבות כך מצב הרוח שלנו יכול לרדת מאוד, אבל עם הכלבים אנחנו יכולים להתנסות באתגרים ולחזק אותם בעידוד, וכך ללמוד שזה בסדר להיכשל ולעודד גם את עצמנו ברגעים קשים".
פרש אני ובן חיל
תחום נוסף בעולם הזואותרפיה הוא רכיבה טיפולית, והוא מעט שונה מכלבנות טיפולית. "סוס הוא חיה מאוד עוצמתית, הגודל שלו יכול קצת להפחיד. אבל מצד שני, ברגע שאתה מבין איך לשלוט בו ולכוון אותו, אתה מרגיש מאוד חזק ומלא ביטחון, כי אתה מצליח לתקשר עם חיה מאוד גדולה", אומרת מאור אבן שדה (גיל), מדריכת רכיבה טיפולית מכפר רות שליד מודיעין.
מאור התחילה לראשונה לרכוב על סוסים בגיל 15, ובהמשך הוציאה תעודת מדריכת רכיבה ותעודה נוספת של מדריכת רכיבה טיפולית. "אני מטפלת בילדים המון שנים, בעיקר בילדים עם קשיים חברתיים, הפרעות קשב וריכוז, ביטחון עצמי נמוך ובעיות מוטוריקה. יש משהו בתנועה של הרוכבים על הסוס שנותן גם מענה טיפולי פיזי, התנועה הזאת משחררת את הגוף והשרירים".
איך מתנהל שיעור של רכיבה טיפולית?
"יש מגוון מאוד גדול של סוגי שיעורי רכיבה טיפולית. ההורים מגיעים לפני כן ונותנים למדריך מידע על הילד, במה הוא צריך חיזוקים, ואז בונים תוכנית טיפול עם המדריך. כשהילד מגיע לחווה הוא קודם כול עושה היכרות עם הסוס ועם המדריך. הוא מבריש את הסוס, שם עליו את הציוד, לוקח אותו למגרש ועולה עליו בכוחות עצמו – ואז מתחילים את השיעור.
"סוג אחד של שיעור יכול להיות טיול בשטח, שבמהלכו יותר מדברים עם המדריך ופחות מבצעים משימות. סוג אחר יכול להיות שיעור עם משימות שהמדריך נותן, למשל ללכת מקונוס אחד לקונוס אחר, לצאת לריצה ולעבור עם הסוס להליכה. יש גם משחקים עם כדור או עם חישוקים. בסוף השיעור, אם יש זמן, מטפלים בסוס, מורידים ממנו את הציוד, עושים לו מקלחת ונותנים לו גזר – ממש יוצרים אינטראקציה מלאה עם הסוס".
סיפור הצלחה
בחווה שבה עובדת מאור יש חמישה סוסים שלוקחים חלק בשיעורי הרכיבה הטיפולית: קאיה, סידי, באז, ריו וג'ורדן. "הם כולם סוסים מגזע שנקרא קווטר – זה סוג של סוס שבא מאמריקה, סוס רחב, בטיחותי ולא מאוד גבוה".
במהלך עבודתה מאור ליוותה ילדים שעברו תהליכים מדהימים. "היה ילד שהגיע ולא הסכים בכלל לגעת בסוס או להתקרב אליו, ואחרי שנה הוא כבר דהר, שלט בסוס בכוחות עצמו וגם עזר והתנדב להדריך ילדים אחרים שמפחדים מסוסים. הגיעו אליי ילדים עם שיתוק מוחין או בעיות מוטוריקה שלא היו מצליחים לבצע פעולות מסוימות, ואחרי תקופה ברכיבה הם פתאום הצליחו".
מאור מספרת שהיא מקבלת תגובות חמות גם מהורים של ילדים שהיו להם קשיים חברתיים, "הם מספרים לי שהילד מצליח להשתלב בשיעורים בבית הספר יותר בקלות או שיותר קל לו להתחבר עם ילדים אחרים.
"אני מאוד מאמינה בשיעורי רכיבה טיפולית בקבוצות", אומרת מאור, "של כמה ילדים עם סוס אחד או יותר. תוך כדי השיעור אני מנווטת את הקבוצה לבצע משימות ביחד עם הסוס, למשל ילד אחד מדריך, השני רוכב והשלישי עוזר, והם עובדים יחד כקבוצה. יש בזה משהו מאוד חזק. ילד עם קשיים חברתיים שבדרך כלל לא מסוגל להזמין את עצמו לחברים או מתבייש לפנות לילדים אחרים בגיל שלו – בחווה פתאום יש לו כוח, הוא מלא בביטחון ומדבר עם ילדים אחרים בגיל שלו".
גם אלומה זוכה לראות במרכז "כלבבי" ילדים שעוברים מסע ומתחזקים בעקבות המפגש עם הכלבים הטיפוליים. "זה מאוד מרגש לראות את התהליכים שילדים עוברים כאן. כשהם מסיימים תהליך טיפולי ומצליחים להגיע ליעד שקבעו לעצמם, הם נזכרים בהתחלה, ולא מאמינים שהם היו כל כך מודאגים שלא יצליחו להגיע למטרה שלהם".
חיבוק מהחבר הטוב של האדם
בסוף חג הסוכות האחרון פרצה מלחמת חרבות ברזל, והמציאות של כולנו השתנתה. אף על פי כן, בימים הקשים הללו עם ישראל התאחד והוכיח שאף אויב לא יכול לשבור את רוחנו. גם אלומה ומאור הצטרפו למאמצים ורתמו גם את בעלי החיים.
אלומה בנתה מפגשי תרפיה מיוחדים בזום עם הכלבים הטיפוליים, ומעבירה אותם לילדים, בני נוער ומבוגרים מכל הארץ. במקביל היא נוסעת עם הכלבים למקומות שונים שבהם אנשים וילדים זקוקים לחיבוק, וממשיכה לקבל במרכז שלה את כל מי שצריך חיזוק.
"לראות כלב תמיד עושה טוב על הלב", אומרת אלומה, "זה מנתק אותי מהפאניקה והלחץ ומכניס אותי למקום שלו ונעים. הייתה אימא ששלחה לי הודעה שבעקבות המפגש עם הכלבים הטיפוליים הם צירפו את הכלב המשפחתי לשיחות החיזוק המשפחתיות כדי שיהיה להם יותר רגוע ונעים. אימא אחרת סיפרה לי שהילד שלה רץ לחבק את הכלב כשקשה לו. וגם ילדים שאין להם כלבים בבית נזכרים במה שדיברנו עליו בפגישה, איך מסדירים נשימה ומחזירים לעצמנו את השליטה על הגוף שלנו".
מאור הזמינה לחווה תושבים מהדרום ומהצפון ומשפחות שַכּוּלות לרכיבה טיפולית ללא עלות, וסיפרה לי על הילדים ששמחו להגיע ולפגוש את הסוסים. "כשאתה מטפל בסוס, אתה כבר מרגיש במקום יותר טוב, כי יש בעל חיים שזקוק לך, שתבריש אותו, שתיתן לו לאכול, וכך אנחנו פחות עסוקים בחרדה ויותר בבעל החיים", מסבירה מאור. "ההימצאות ליד הסוס מרגיעה ונותנת המון ביטחון. כתוצאה מהרכיבה אנחנו נהיים הרבה יותר רגועים, ואנחנו גם נהנים, כי אנחנו רוכבים, ואז הדעת שלנו מוסחת מהקושי, ואנחנו מתרכזים בלעשות משהו שטוב לנו, וזה עוד משהו שמשחרר את המתח מהמצב", היא מסכמת.
כתיבה: עינב לוגסי
מתוך גיליון כסלו תשפ"ד
בתפילה לימים שקטים יותר מגזין "מדע וטבע" שולח לכם חיבוק ומאמינים שיחד ננצח!
להצטרפות למגזין לחצו כאן