איך הפכו שודדי ים מפורעי חוק לאגדות היסטוריות – והאם הם באמת נעלמו מהעולם?
מסע היסטורי מפתיע בין הפיראטים של העולם העתיק, דרך ברברוסה ותור הזהב של הקריביים ועד שודדי הים של ימינו

מאת: הודיה תעשה

אהוי! רגל מעץ? יש! רטייה שחורה על העין? יש! תוכי? יש! מצוין, אפשר להתחיל!

דומה שפיראטים היו כאן מאז ומעולם, אך כשאנחנו שומעים על "פיראטים" בדרך כלל תעלה בדמיוננו תמונה חלקית, שמתאימה בעיקר לשיא הפעילות הפיראטית, בראשית המאה ה־18. אלא שהפיראטיות הייתה עולם רחב ומגוון שהתחיל הרבה הרבה קודם.

"הרבה ממה שידוע על פיראטים אינו נכון, והרבה ממה שכן נכון אינו ידוע", אומרת מֵימְרָה מפורסמת. אז חִבשו את כובע שלוש־הפינות שלכם והצטרפו אליי להפלגה בים התיכון (וקצת מעֵבר), ובואו נכיר את ההיסטוריה של שודדי הים, התרבות שלהם, ואולי גם איזה פיראט או פיראטית מפורסמים לקינוח!

תחנה ראשונה: הפיראטים של העולם העתיק

השוד הימי התחיל ברגע שבו בני האדם החלו לסחור בים. כבר לפני יותר מ־3,000 שנה הופיעו לאורך חופי הים התיכון "גויֵי הים" – עמים חמושים שבאו מן המערב והטילו את אֵימתם על כל מי שחי ליד החוף. עד היום לא ברור מהיכן בדיוק הגיעו. חלקם חלפו במהירות על פני החופים, פשטו על יישובים ועל ספינות ונעלמו בחזרה אל הים הפתוח. אחרים נשארו והתיישבו בארץ החדשה שמצאו, כמו הפלשתים המוכרים מן התנ"ך, שככל הנראה הגיעו מאזור האי כרתים.

גם בתקופת יוון ורומא הפליגו בים האגאי ובים התיכון קבוצות של שודדי ים, אשר תקפו בהצלחה רבה בעזרת ספינות מהירות וטקטיקות חכמות, והפכו את חיי הסוחרים היוונים והרומאים לסיוט.

שודדים אלו הקימו "מדינת פיראטים" בקיליקיה, טורקיה של היום. שם, בין מפרצים עמוקים והרים תלולים, מצאו לעצמם מקומות מסתור מצוינים שהיה קשה מאוד לכבוש. הקיליקים תפסו ספינות מסחר, חטפו נוסעים ומכרו אותם לעבדות. כל עוד פגעו בעיקר בסוחרים, הרומאים לא מיהרו לפעול נגדם. אבל כשהפיראטים החלו לאיים על אספקת התבואה שהגיעה ממצרים והאכילה את תושבי רומא, הסבלנות פקעה. המצביא פומפיוס יצא למלחמה נגדם, ובמאה הראשונה לפני הספירה הצליח לטהר את הים התיכון מרוב שודדי הים.

תחנה שנייה: ברברוסה והגל החדש

אחרי נפילת האימפריה הרומית והופעת האסלאם שבו הפיראטים והרימו ראש, והפעם לאורך חופי צפון אפריקה.

שודדי ים בֶּרְבֶּרִים ידועים כבר מזמן כיבוש ספרד בידי המוסלמים במאה השמינית, אך תקופת הזוהר שלהם הייתה בערך מהמאה ה־16 ועד המאה ה־19. הללו לא בחלו בדבר, וניהלו שוד ימי בקנה מידה תעשייתי: הם תקפו ספינות סוחר ספרדיות, איטלקיות, צרפתיות ואף אנגליות, חטפו את הספינה, את המטען ואת אנשי הצוות, מכרו חלק מהם לעבדות בצפון אפריקה ובאימפריה העות'מאנית, ואת השאר שחררו תמורת כופר.

הממשלות באירופה ובאמריקה נאלצו לשלם "דמי חסות" כדי שספינותיהן יעברו בשקט, ולפי חלק מההערכות, מאות אלפי אירופים מצאו עצמם מוצעים למכירה בשוקי עבדים באלג'יר ובתוניס.

הפיראט המפורסם ביותר בתקופה זו היה ח'יר א־דין פאשה "בַּרְבָּרוֹסָה" (אדום הזקן), אשר כבש בתחילת המאה ה־16 את אלג'יר מהספרדים בעזרת העות'מאנים והפך אותה לבירת פיראטיות למשך כ־300 שנה, בסיס שממנו יצאו פשיטות אפילו עד איסלנד!

במזרח הים התיכון, סביב איי יוון, קפריסין וחופי ארץ ישראל ולבנון, שגשגה פיראטיות "קטנה" יותר: דייגים ומלחים עניים בעלי סירות קלות וניסיון רב בים ניצלו את המבנה הגאוגרפי של המפרצים הנסתרים, האיים הסלעיים ונתיבי השיט הקבועים לאורך החופים כדי להפתיע ספינות מסחר איטיות עמוסות מטען ולהרוויח עוד כמה ג'ובות כדי לסגור את החודש. בתקופות משבר כלכלי או מלחמה היה קל מאוד למַלָח או דייג להפוך לפיראט בחצי משרה, לפשוט על ספינת סוחר שעוברת קרוב מדי, ולהיעלם בתוך מבוך האיים.

תחנה שלישית: תור הזהב של שודדי הים

אני מקווה שהמפרשים שלכם מתוחים היטב, כי אנחנו ממשיכים בהפלגה שלנו אל מחוץ לים התיכון. פיראטים באו כמובן גם מהים הצפוני, והידועים ביותר הם הוויקינגים, המלחים הנורדיים בעלי הספינות המוארכות, אשר גרמו לפיק ברכיים מאירלנד ועד לביזנטיון, ואפילו לאמריקה הגיעו.

לעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן