קפדוקיה

קפדוקיה

יש נופים שקשה להאמין שנוצרו באופן טבעי: עמודי סלע גבוהים ומחודדים, עמקים רחבי ידיים וסלעים צבעוניים – כל אלה סימנים שהטבע הותיר אחריו, ולא רואים כמותם בכל מקום. תמונות הנוף המדהימות האלה של קַפָּדוּקְיָה שבטורקיה נפוצות כשומרי מסך על מחשבים, וזו ההזדמנות להכיר את הסיפור שמאחוריהן!

התפרצויות געשיות

הנוף הייחודי של קפדוקיה נוצר במשך תקופה ארוכה מאוד, בעקבות כוחות טבע שפעלו באזור לאורך השנים ועיצבו את פני השטח.
הכול התחיל לפני הרבה מאוד שנים, עמוק מתחת לאדמה: לוחות ענקיים שנמצאים מתחת לפני כדור הארץ התחככו זה בזה ופערו סדקים באדמה, שאִפשרו ללַבָּה לפרוץ החוצה. הרי הגעש ארג'ייס, חסן ומלנדיז שנמצאים באזור התפרצו פעם אחר פעם, כך שהאדמה התכסתה בשכבות של אפר געשי, לבה וטוּף (סוג של סלע שנוצר כתוצאה מהתגבשות של אפר געשי רותח).
לאורך ההתפרצויות נערמו שכבות עבות של חומרים געשיים שכיסו את האזור כולו. במשך הזמן, הרוח והגשם הפכו את המעטפת הזו לאחד הנופים המיוחדים בעולם.

שכבות של צבע

ההתפרצויות החוזרות לא רק כיסו את האזור בשכבות סלע, הן גם יצרו סוג מיוחד של טוף שנקרא אִיגְנִימְבְּרִיט. הוא נוצר מזרמים לוהטים של אפר געשי, גזים ואבנים קטנות שגלשו במורדות הרי הגעש במהירות עצומה. כשהזרמים התקררו והתקשו, הם הפכו לסלע רך יחסית, שנשׁחק בקלות על ידי מי הגשמים. אבל לא כל השכבות היו זהות. בכל פעם שהרי הגעש התפרצו, האפר שנפלט מהם היה מעט שונה בהרכב המינרלים שלו, ולכן נוצרו שכבות סלע בצבעים שונים: ורוד, צהוב, אפור ולבן. אחד המקומות שבהם אפשר לראות אותן היטב נקרא "עמק הוורדים".

ארובות הפיות

כוחות הטבע עיצבו מחדש את פני השטח: הרוח, הגשם ושינויי הטמפרטורה שחקו את הסלעים במשך זמן רב. זהו תהליך הבְּלָיָה שהכרנו במדורים קודמים: מי הגשמים חודרים לסדקים, הרוח שוחקת את פני הסלע, והשינויים בין קור לחום מחלישים אותו בהדרגה.
אבל בקפדוקיה קרה משהו מיוחד: לא כל שכבות הסלע נשחקו באותו הקצב. במקומות שבהם כיסתה "כיפה" של סלע קשה (כמו בזלת או סלע געשי עמיד אחר) את השכבה הרכה, היא שימשה מעין מגן לסלע הרך שמתחתיה מפני שחיקה. לכן, עם הזמן, נותרו בשטח עמודי סלע גבוהים שנראים כמו פסלים שמישהו גילף בעבודת יד. כך נוצרו "ארובות הפיות" – עמודי הסלע הגבוהים שהפכו לאחד מסימני ההיכר המפורסמים ביותר של קפדוקיה.

לעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן

שיתוף:

בואו נדבר :)

ליצירת קשר השאירו פרטים