איך הגיע לווייתן עצום לחוף זיקים? כתבתנו ביקשה לגלות מה עומד מאחורי המפגש החריג עם ענק הים – ויצאה למסע אל העולם המסתורי של לווייתנים והחיים במעמקי האוקיינוס
מאת: אפרת תמים
מפגש אחד עם לווייתן על חוף הים מספיק כדי לגרום לנו להבין כמה מעט אנחנו באמת יודעים על הענקים שחיים מתחת למים. אחת הטעויות הנפוצות ביותר היא המחשבה שלווייתן הוא פשוט סוג של דג גדול.
יש יצורים שחיים על פני האדמה, ויש יצורים שחיים בעולם אחר לגמרי. עמוק מתחת לגלים שוחים הלווייתנים – ענקי־ים שמסוגלים לצלול למעמקים, לשיר שירים שנשמעים למרחקים עצומים ולנדוד אלפי קילומטרים ברחבי האוקיינוס. רוב הזמן הם רחוקים מאוד מבני האדם, ולכן כל מפגש איתם נחשב נדיר ומיוחד.
אבל לפני כמה חודשים, אחד מענקי הים האלה הגיע דווקא אל חוף זיקים, סמוך לאשקלון.
"ראיתי סנפיר ענק, ונראה היה שהוא לא זז", סיפר פקח רשות הטבע והגנים לכתב השטח. דקות קודם לכן הוזעק אל החוף בעקבות דיווח חריג על חיית ענק שנפלטה אל קו המים.
במקרה הזה היה מדובר בגופת ראשתן – לווייתן המוכר בזכות ראשו העצום, שגודלו כשליש מאורך גופו. הראשתנים הם אלופי צלילה שמסוגלים לעצור את הנשימה ליותר משעה ולצלול לעומק של אלפי מטרים במצולות. מין זה מוגדר בסכנת הכחדה בים התיכון, אוכלוסייתו באזור זה מונה עד ל־2,500 פרטים בלבד, ולכן הגעתו אל קו החוף היא אירוע חריג ומדאיג ביותר. אז למה הראשתן נסחף לחוף הים? מה קרה לו בדרך מהמעמקים?
"הקופסה השחורה" של הטבע
דמיינו שהעבודה שלכם היא להיות בלשים חוקרים, אך לא במעבדה ולא בעיר… אלא בים! כן, בים הגדול הפתוח. החוקר הימי פועל כלוחם להגנת הסביבה הימית. עבודתו כוללת לעיתים צלילות מרגשות ותיעוד מקרוב, ולעיתים התייצבות על החוף במקרים של "הֶחָפָה" – כאשר לווייתן נסחף אל החוף, כדי לנסות ולהבין את הסיבות שהובילו לאירוע וללמוד ממנו על בריאות האוקיינוס. זה בדיוק מה שקרה כאשר הראשתן נסחף אל חוף זיקים. בתוך זמן קצר הגיעו למקום חוקרי ים כדי לנסות לפענח מה קרה לענק המעמקים.
"התרגשות הציבור סביב אירוע כזה היא מובנת, אך עבור הלווייתן מדובר בטרגדיה", מסביר ד"ר סיימון נמצוב, אקולוג חיות בר ויועץ מדעי למשרד הגנת הסביבה ולרשות הטבע והגנים. לדבריו, הגעה של לווייתן לחוף מעידה לרוב על מצוקה קשה: מחלה, פציעה, זיהום או בלבול בניווט.
"כדי לדעת את סיבת המוות מבצעים בו נתיחה", הוא מוסיף ומסביר שחוקר הוא גם בלש בעת "נתיחה לאחר המוות" של בעל חיים (או "נקרופסיה", בשפה המדעית). כל ממצא מלמד אותו משהו על החיה שלפניו. במקרה של הלווייתן שנשטף אל החוף, ניתוח כזה אינו סטרילי, מדובר במבצע לוגיסטי אדיר, ולפעמים אפילו דרושים טרקטורים כדי להזיז את איברי הענק. המטרה היא לקרוא את ה"סיפור" שהגופה מספרת.
לשאלתי מה החוקרים מחפשים בנתיחה כזו, הוא ענה שכל ממצא מקרב אותנו למסקנה על סיבת המוות. כשראה שתשובתו לא סיפקה אותי, הוא הסביר שבודקים את עובי שכבת השומן כדי לדעת אם הלווייתן היה רעב, פותחים את הקיבה כדי לבדוק אם הוא אכל פלסטיק במקום דגים, ובוחנים את האוזניים כדי לבדוק אם רעש מספינות גרם לו לאבד את הדרך. כל נתיחה כזו היא הזדמנות נדירה להציץ לתוך "קופסה שחורה" של הטבע, והמסקנות שלה עוזרות לנו להבין איך לשמור על הלווייתנים החיים שעוד שוחים במעמקים.
למרות הבדיקות, לא נמצאה תשובה חד־משמעית לסיבת הגעתו של הראשתן לחוף. "ההערכה המרכזית היא כי ייתכן שנפגע מכלי שיט", מסכם סיימון.
לעוד תוכן מרתק ומסקרן לילדים הצטרפו למגזין "מדע וטבע" בלחיצה כאן